.JPG)
בגיליונות הקודמים הרחבנו רבות על יתרונות שילוב התקשוב בהוראה ובחינוך ועל הצורך, ההכרחי כמעט, בהובלת ההוראה והפדגוגיה אל חזית הטכנולוגיה התקשובית.
בגיליון זה אנו מבקשים לקחת פסק זמן, ולהתמקד באוריינות אחרת, בסיסית יותר אך חשובה לא פחות- אוריינות הקריאה והשפה. כולנו מודעים לכוחן של המילים ולעוצמת חשיבותן אך ממעטים להירתם לפיתוחה והפתגם ”מרבה ספרים מרבה חוכמה“ כמעט ורוקן מתוכנו המהותי,. מתוך אמונה כי עולם הספרים הינו עולם וירטואלי , לא פחות מזה שעל צג המחשב, והוא מספק מעוף , ידע וערכים, אנו מבקשים להביא סקירה קצרה על המונח ”אוריינות שפה“ , שילוב השפה במרחב המתוקשב, ולפרט את הדרכים בהם מרכז עשייה יכול לסייע לצוותי בית הספר בתחום השפה והספר.
אז איך מעודדים מוטיבציה לקריאה וכתיבה ?
יש ילדים שמתעניינים בקריאה, אפילו בגיל צעיר, ואפשר לעודד את ההתעניינות בלי לפגוע במוטיבציה של הילד. "אי אפשר לעצור את תהליך רכישת הידע אצל ילדים סקרנים, וילדים שעולם הקריאה נגיש להם, יתעניינו במילים ואותיות ממש מגיל צעיר", מסביר דור הררי, פסיכולוג ומרצה בסמינר הקיבוצים. "אבל כדי שתתרחש למידה אמיתית של קריאה, חייבים לשחרר את הילד מהלחץ לקרוא. הוא לא צריך לענות על ציפיות, אלא לשחק עם המילים וכך להגיע לקריאה".
איך ילדים מגיעים לקריאה?
"המוטיבציה ללמוד טבועה בנו וילדים הם סקרנים מטבעם. אבל אנחנו כהורים צריכים להיזהר לא להרוס את המוטיבציה הזאת. ההורים צריכים למצוא את האיזון הנכון למה לחשוף את ילדם, איך לעודד אותו, איך ליצור גירוי במינון, בלי להפעיל לחץ ולפגוע".
איך נדע לעודד ולא ללחוץ?
"ההורה צריך להיות מודע קודם כל לצרכיו: האם אני רוצה שהילד ילמד לקרוא כדי להשוויץ בו? כדי להרגיש הורה יותר טוב? או שזה קורה בהתאם למה שהילד משדר. ילדים מפזרים כל הזמן רמזים לגבי רצונותיהם ויכולותיהם, וההורה צריך לתווך בינם לבין המציאות".
ומה אם אנחנו מנסים ללמד, והילד לא מצליח?
"ילד שייכשל ירגיש רע מאוד. אם תבחנו את ילדכם או תתגאו בהישגיו, תגררו את הילד מעיסוק בעשייה לעיסוק בתוצאה, בתחרות, בהשוואה, במדידה ולבסוף לעיסוק בעצמו. וכל זה רע. מצד שני, ילד צריך חיזוקים, וכנראה גם הוריו. הכל בנוי על רגישויות ומינונים. הרעיון הוא לתת לילד תחושת ערך גבוהה ושייכות, ואז הוא כבר יגשים ויממש עצמו בצורה המיטבית, בהתאם להעדפותיו ורצונותיו".
ההורים,כאנשים הקרובים ביותר אל הילד, יכולים לעשות הרבה כדי לעודד קריאה. ילדים הרי לומדים הרבה דברים בלי שישבנו ולימדנו אותם, אלא פשוט כי היינו שם לידם, תיווכנו בינם לבין הסביבה, שימשנו להם דוגמה, ענינו על שאלותיהם ועודדנו אותם. כשהם היו תינוקות, צפינו בהם מלאי התפעלות כשהתחילו להקשיב, לדבר, לזחול, ללכת. כך כדאי לעשות לגבי הקריאה. פשוט להיות שם: ובכך לשמש דוגמה וליצור הזדמנויות לשחק עם מילים. בדרך זו נגרה את סקרנותם, נעודד אותם לקחת סיכון ונניח להם להטמיע את הנכון להם, בהתאם לשלבי ההתפתחות של כל אחד מהם".
בגיליון זה אנו מבקשים לקחת פסק זמן, ולהתמקד באוריינות אחרת, בסיסית יותר אך חשובה לא פחות- אוריינות הקריאה והשפה. כולנו מודעים לכוחן של המילים ולעוצמת חשיבותן אך ממעטים להירתם לפיתוחה והפתגם ”מרבה ספרים מרבה חוכמה“ כמעט ורוקן מתוכנו המהותי,. מתוך אמונה כי עולם הספרים הינו עולם וירטואלי , לא פחות מזה שעל צג המחשב, והוא מספק מעוף , ידע וערכים, אנו מבקשים להביא סקירה קצרה על המונח ”אוריינות שפה“ , שילוב השפה במרחב המתוקשב, ולפרט את הדרכים בהם מרכז עשייה יכול לסייע לצוותי בית הספר בתחום השפה והספר.
אז איך מעודדים מוטיבציה לקריאה וכתיבה ?
יש ילדים שמתעניינים בקריאה, אפילו בגיל צעיר, ואפשר לעודד את ההתעניינות בלי לפגוע במוטיבציה של הילד. "אי אפשר לעצור את תהליך רכישת הידע אצל ילדים סקרנים, וילדים שעולם הקריאה נגיש להם, יתעניינו במילים ואותיות ממש מגיל צעיר", מסביר דור הררי, פסיכולוג ומרצה בסמינר הקיבוצים. "אבל כדי שתתרחש למידה אמיתית של קריאה, חייבים לשחרר את הילד מהלחץ לקרוא. הוא לא צריך לענות על ציפיות, אלא לשחק עם המילים וכך להגיע לקריאה".
איך ילדים מגיעים לקריאה?
"המוטיבציה ללמוד טבועה בנו וילדים הם סקרנים מטבעם. אבל אנחנו כהורים צריכים להיזהר לא להרוס את המוטיבציה הזאת. ההורים צריכים למצוא את האיזון הנכון למה לחשוף את ילדם, איך לעודד אותו, איך ליצור גירוי במינון, בלי להפעיל לחץ ולפגוע".
איך נדע לעודד ולא ללחוץ?
"ההורה צריך להיות מודע קודם כל לצרכיו: האם אני רוצה שהילד ילמד לקרוא כדי להשוויץ בו? כדי להרגיש הורה יותר טוב? או שזה קורה בהתאם למה שהילד משדר. ילדים מפזרים כל הזמן רמזים לגבי רצונותיהם ויכולותיהם, וההורה צריך לתווך בינם לבין המציאות".
ומה אם אנחנו מנסים ללמד, והילד לא מצליח?
"ילד שייכשל ירגיש רע מאוד. אם תבחנו את ילדכם או תתגאו בהישגיו, תגררו את הילד מעיסוק בעשייה לעיסוק בתוצאה, בתחרות, בהשוואה, במדידה ולבסוף לעיסוק בעצמו. וכל זה רע. מצד שני, ילד צריך חיזוקים, וכנראה גם הוריו. הכל בנוי על רגישויות ומינונים. הרעיון הוא לתת לילד תחושת ערך גבוהה ושייכות, ואז הוא כבר יגשים ויממש עצמו בצורה המיטבית, בהתאם להעדפותיו ורצונותיו".
ההורים,כאנשים הקרובים ביותר אל הילד, יכולים לעשות הרבה כדי לעודד קריאה. ילדים הרי לומדים הרבה דברים בלי שישבנו ולימדנו אותם, אלא פשוט כי היינו שם לידם, תיווכנו בינם לבין הסביבה, שימשנו להם דוגמה, ענינו על שאלותיהם ועודדנו אותם. כשהם היו תינוקות, צפינו בהם מלאי התפעלות כשהתחילו להקשיב, לדבר, לזחול, ללכת. כך כדאי לעשות לגבי הקריאה. פשוט להיות שם: ובכך לשמש דוגמה וליצור הזדמנויות לשחק עם מילים. בדרך זו נגרה את סקרנותם, נעודד אותם לקחת סיכון ונניח להם להטמיע את הנכון להם, בהתאם לשלבי ההתפתחות של כל אחד מהם".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה