הבלוג ככלי לפיתוח אורייני

הבלוג ככלי לפיתוח אורייני- הבלוג הוא יומן מקוון , הנתון בעמוד אינטרנטי, שבו יוצר היומן ( הבלוגר) מפרסם רשימות קצרות המתעדכנות בקביעות. בבלוג מתועדים חיי היום יום של הבלוגר לצד מחשבות ושיקולים מקצועיים או אישיים. יתרונות הבלוג על המדיה הכתובה שאינה דיגטלית הוא בנימה האישית שאינה נבלמת בעריכה וליטוש מכוונים, ובעיקר ביכולת ההפצה ההמונית. שני יתרונות אלו מחייבים התעדכנות אינטנסיבית של הבלוג, כשהוא מביא איתו ערך מוסף לקורא. בעוד הצאט/פורום נשענים על השתתפות פעילה של הקהל והם רבים הפונים אל רבים הבלוג הוא יחיד אל רבים ואינו מסתמך על התגובות. בלוג חינוכי הוא בלוג שמטרתו להעביר מידע פדגוגי תוך הצגת תכנים חינוכיים ולימודיים. בתחילת הבלוג יובא רקע לנושא ובסופו תובא פעילות מסכמת. מטרת הבלוג היא למידה חוויתית של הנושא תוך העשרה ולמידת מידע חדש.המורה, הכותב את תכני הבלוג, יכול באמצעות תגובות התלמידים להתאים את התכנים לרמה הנלמדת ולהגיב לתוצרים במשוב מיידי.
ישנם ארבעה שימושים עיקריים לבלוגים במערכת החינוך: בלוג מורה- מעין אתר שבו המורה מכניס רשימת קישורים ללמידה ומעביר מסרים לתלמידים, בלוג תלמיד- שבו התלמיד יכול לחלוק את התקדמותו בנושאים לימודיים, בלוג כיתה שבו תלמידי הכיתה משתפים פעולה בלמידת נושא וישנו בלוג מנהל או בלוג מפקח. למעשה תלמידים הלומדים בסביבה שיתופית מבוססת בלוגים מסוגלים ללמד תלמידים אחרים בכיתה ולהגיע, תוך העצמה, להשגים. התלמידים מגבירים את סקרנותם והתעניינותם בנושאי הלימוד, לחזק את אמונתם בעצם ולפתח תפיסה חיובית ” כאני לומד“. ישנם שלושה שלבים להדרכת תלמידים לכתיבת בלוגים: בשלב הראשון יש להסביר לתלמיד כללי התנהגות באינטרט תוך הדגשת כללי בטחות ואתיקה, בשלב השני יש ללמד עקרונות עבודת צוות כי היא חלק מהותי ביצירת הבלוג הכיתתי ובשלב השלישי כדאי ללמד את התלמידים כיצד לזהות את תחום העניים בו הם מבקשים לעסוק וכיצד להתמקד בנושא מועדף.
לצורך הדוגמא הנושא של למידה בסביבת בלוגים התפתח מאוד בקרב מורי האנגלית, מורים לאנגלית שהשתתפו בכך הביאו לשיפור ניכר ביכולת הלשונית של תלמידיהם, תוך אפשור יצירת שיתופי פעולה בינלאומיים בין כיתות לאנגלית ברחבי העולם, תוך שעצם החשיפה לתלמידים אחרים מעודדת מוטיבציה בתהליך הלמידה. על מנת לעודד את העבודה בבלוג הוקמו לאחרונה אתרים חינוכיים ייעודים למורים לאנגלית המציעים כלי תוכנה ידידותיים וגמישים לכתיבה באינטרנט, פותח אתר בינלאומי שמטרתו לסייע ליצור שיתופי פעולה בינלאומיים תוך משובים בין הכותבים. התלמידים יכולים באמצעות האתר לחשוף את הבלוגים האוטנטיים שלהם שנכתבו באנגלית ולקרוא בלוגים מעניינים אחרים של תלמידים.
למאמר המלא:
http://www.orianit.edu-negev.gov.il/hashoady/cp/homepage%5CregFiles%5C%D7%9E

עידוד מתוקשב לתהליכי קריאה וכתיבה

עידוד מתוקשב לתהליכי קריאה וכתיבה- הכתיבה היא תקשורת, והחינוך הלשוני בבתי הספר מדגיש את רבדיה השונים של השפה הכתובה לפי קשת נמענים משתנה.עם התבססות האינטרנט ככלי פדגוגי התווספו סוגות חדשות שהמערכת החינוכית ביקשה להטמיע אצל לומדיה: כתבות שתיקראנה על צג מחשב, או כתיבה בקבוצות דיון. סוגה חדשה ובולטת המתפתחת במרחב המקוון היא הכתיבה האישית/ ציבורית: אדם שכותב לכאורה לעצמו, או לנמען פרטי מפרסם את הכתיבה ה“אישית“ הזאת בציבור, לעיני כל באתר-יומנים פרטיים נכתבים באתרי אינטרנט פתוחים, מסרונים ( הודעות סמס) פרטיים המעוברים בערוצי מדיה לקהל רחב וניכר כי לכותבים לא אכפת משגיאות כתיב, סגנון או הבעה נאותה. הקלות שבפרסום ,האופי הדיגיטלי של הכתיבה האישית/ציבורית , לתוך מחשבים או מכשירים אחרים, מאפשר פרסום מיידי ודילוג על שלבי עריכה רבים, במסגרתם נתקבלו עבודות מלוטשות ומוגמרות, המסננים את מה שלא היה ראוי לפרסום . מיידיות הפרסום מאפשרת גם פן חיובי: שרשרת מתארכת ומתועדת של חבלי הלידה ותוצרי הביניים של הכתיבה, שרשת בעלת ערך רב ועצמאי.
בחינוך היסודי מוקנות מיומנויות כתיבה בסיסיות- בעיקר כללי כתיב ותחביר נכונים אך בסביבה המידעית המקוונת נדרשים לסוגי כתיבה נוספים :למשל אחד המאפיינים החשובים של ה“בלוג“ הוא המלצה תמציתית על קטע כתיבה אחר שבו כותב הבלוג נתקל. ”בלוגר“ אחד מוצא בבלוג אחר רשימה מעניינת במיוחד, ומתייחס אליה בתמציתיות, הסכמה או וויכוח עם הרשימה, תוך קישור אליה, כך שהקורא יכול להגיע לרשימה המקורית ולהתייחס אליה בעצמו ולמעשה נוצרת במת דיון ציבורית ( ”בלוגוספריה“), סביב אותה נושא. הכתיבה הזו, דומה להדהים את תיאור עולם הכתיבה של המאה ה14 ,בונוונטורה, אחד ממשכילי הכנסייה באותה תקופה מתאר סוגי כותבים, שכל אחד מהם מצויים גם בין כותבי הבלוגים: יש מי שרק מקשר לכתיבה של אחרים, יש מי שמוסיף רק הסכמה, יש מי שמפרש, ויש מי שמרחיב את הדיון עד שכתיבתו מבקשת התייחסות עצמאית . למידה זו אינה ” למידה שיתופית“ , שבה כל אחד תורם לתוצר סופי שמתגבש , אלא ”למידה רשתית“, שבה כל אחד אחראי ללמידה של עצמו ובאותו זמן ניזון מאחרים ומזין אותם בעצמו.למעשה, הקריאה מובילה לכתיבה טובה יותר. התלמידים יוצרים את הרשתות על ידי אינטראקציה עם עמיתיהם , על ידי קריאה ותגובה לעבודות שלהם.
הקריאה והכתיבה נמצאות במרכז הפעילות בבלוג , אך העיקרון של שיתוף פומבי של שלבי החשיבה הרפלקטיבית אינו ייחודי רק לו. בתי ספר מתנסים בכלי לארגון ולריכוז סימניות משותפות על הרשת (דלישס), באמצעותו תלמידים לא רק מסמנים לעצמם מקורות אינטרנטיים שמסייעים להם בלמידה סביב נושאי תוכן וגם תורמים למאגר ציבורי שמשרתת את הכיתה או כיתות נוספות. המרחב המדעי של היום מורכב מאין ספור פרטי מידע, למידה באמצעות הפרטים האלה אינה מסתכמת רק בארגון תוכן מפרטים קיימים, אלא בהתמודדות אישית וקבוצתית עם הפרטים האלו. לכן הכתיבה היום איננה רק ”להגיד במילים שלך“ או ”כתיבת ערכי מידע ” עצמאיים אלא ערבוביה שבים הקצוות הללו. קריאה/כתיבה אישית/ציבורית דרך בלוגים וכלים דומים יכולה להוות בסיס ללמידה אמיתית.
למאמר המלא:
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Yesodi/Hadshaniyot/Golshim/go

על בית הספר והספר....

בגיליונות הקודמים הרחבנו רבות על יתרונות שילוב התקשוב בהוראה ובחינוך ועל הצורך, ההכרחי כמעט, בהובלת ההוראה והפדגוגיה אל חזית הטכנולוגיה התקשובית.
בגיליון זה אנו מבקשים לקחת פסק זמן, ולהתמקד באוריינות אחרת, בסיסית יותר אך חשובה לא פחות- אוריינות הקריאה והשפה. כולנו מודעים לכוחן של המילים ולעוצמת חשיבותן אך ממעטים להירתם לפיתוחה והפתגם ”מרבה ספרים מרבה חוכמה“ כמעט ורוקן מתוכנו המהותי,. מתוך אמונה כי עולם הספרים הינו עולם וירטואלי , לא פחות מזה שעל צג המחשב, והוא מספק מעוף , ידע וערכים, אנו מבקשים להביא סקירה קצרה על המונח ”אוריינות שפה“ , שילוב השפה במרחב המתוקשב, ולפרט את הדרכים בהם מרכז עשייה יכול לסייע לצוותי בית הספר בתחום השפה והספר.

אז איך מעודדים מוטיבציה לקריאה וכתיבה ?
יש ילדים שמתעניינים בקריאה, אפילו בגיל צעיר, ואפשר לעודד את ההתעניינות בלי לפגוע במוטיבציה של הילד. "אי אפשר לעצור את תהליך רכישת הידע אצל ילדים סקרנים, וילדים שעולם הקריאה נגיש להם, יתעניינו במילים ואותיות ממש מגיל צעיר", מסביר דור הררי, פסיכולוג ומרצה בסמינר הקיבוצים. "אבל כדי שתתרחש למידה אמיתית של קריאה, חייבים לשחרר את הילד מהלחץ לקרוא. הוא לא צריך לענות על ציפיות, אלא לשחק עם המילים וכך להגיע לקריאה".
איך ילדים מגיעים לקריאה?
"המוטיבציה ללמוד טבועה בנו וילדים הם סקרנים מטבעם. אבל אנחנו כהורים צריכים להיזהר לא להרוס את המוטיבציה הזאת. ההורים צריכים למצוא את האיזון הנכון למה לחשוף את ילדם, איך לעודד אותו, איך ליצור גירוי במינון, בלי להפעיל לחץ ולפגוע".
איך נדע לעודד ולא ללחוץ?
"ההורה צריך להיות מודע קודם כל לצרכיו: האם אני רוצה שהילד ילמד לקרוא כדי להשוויץ בו? כדי להרגיש הורה יותר טוב? או שזה קורה בהתאם למה שהילד משדר. ילדים מפזרים כל הזמן רמזים לגבי רצונותיהם ויכולותיהם, וההורה צריך לתווך בינם לבין המציאות".
ומה אם אנחנו מנסים ללמד, והילד לא מצליח?
"ילד שייכשל ירגיש רע מאוד. אם תבחנו את ילדכם או תתגאו בהישגיו, תגררו את הילד מעיסוק בעשייה לעיסוק בתוצאה, בתחרות, בהשוואה, במדידה ולבסוף לעיסוק בעצמו. וכל זה רע. מצד שני, ילד צריך חיזוקים, וכנראה גם הוריו. הכל בנוי על רגישויות ומינונים. הרעיון הוא לתת לילד תחושת ערך גבוהה ושייכות, ואז הוא כבר יגשים ויממש עצמו בצורה המיטבית, בהתאם להעדפותיו ורצונותיו".
ההורים,כאנשים הקרובים ביותר אל הילד, יכולים לעשות הרבה כדי לעודד קריאה. ילדים הרי לומדים הרבה דברים בלי שישבנו ולימדנו אותם, אלא פשוט כי היינו שם לידם, תיווכנו בינם לבין הסביבה, שימשנו להם דוגמה, ענינו על שאלותיהם ועודדנו אותם. כשהם היו תינוקות, צפינו בהם מלאי התפעלות כשהתחילו להקשיב, לדבר, לזחול, ללכת. כך כדאי לעשות לגבי הקריאה. פשוט להיות שם: ובכך לשמש דוגמה וליצור הזדמנויות לשחק עם מילים. בדרך זו נגרה את סקרנותם, נעודד אותם לקחת סיכון ונניח להם להטמיע את הנכון להם, בהתאם לשלבי ההתפתחות של כל אחד מהם".

דבר המערכת - מראש הפסג"ה - 4

גיליון זה עומד בסימן עידוד קריאה ואוריינות מילולית, ולא בכדי בחרתי לשלב נושא זה בצמידות לחג הפסח.
חג הפסח מביא עימו את ריחות האביב, הפריחה וההתחדשות לצד אידאות של חירות- פיזית ומחשבתית.
אני מאמינה כי השפה בכלל והקריאה בפרט מאפשרים שני יסודות אלו: הקריאה תמיד מלמדת ומחדשת לנו- ערכים, חוויות והתנסויות , בכל קריאה אנו למדים משהו חדש. ספרות טובה מאפשרת לנו גם להתנתק מגבולות המציאות הרגעית ולהשתחרר את עולמות חדשים- בדיונים, היסטוריים או אחרים, גם זוהי סוג של חירות רוחנית.
” הספרים הם נרתיקי החוכמות המרוקמות מפניני מילים“ ( ר‘ משה אבן עזרא) .
אני מאחלת לכולם חג שמח, פריחה והתחדשות בכל תחום

בברכת חופשה נעימה
ד“ר נאוה גלעד לביא


דבר המנהלת - מראש הפסג"ה - 4

קוראים יקרים
גיליון נוסף של "מראש הפסג"ה“ יוצא לאור , עיתון שהוא כולו שלנו של מרכז פסג"ה. מבחינתי זהו חלום שהתגשם, ואני מקווה שכולם נתרמים .
אני מזמינה את כל עובדי ההוראה להגיב לנו מעל דפי העיתון בנושאים הנוגעים לכולנו. אמנם השנה בחרנו להתמקד בקשר בין הטכנולוגיה והפדגוגיה ולהציע כל פעם כלי טכנולוגי אחר ואת תרומתו לפדגוגיה אך נשמח להתייחס לנושאים נוספים המעוניינים אתכם.

בברכת חג שמח
ליביה מרמלשטיין
מנהלת מרכז פסג“ה ניסויי, אשקלון