.JPG)
העברת תהליכי העבודה לתוך הוויקי (wiki)
הוויקי יכול לשמש כזיכרון ארגוני קצר טווח (מעבר ליכולתו להיות פלטפורמת שימור ידע ארוכת טווח) מתקדם, דרכו האנשים מסוגלים לפתח דיונים טובים יותר, איכותיים יותר ומזוקקים יותר לאורך זמן.
הוויקי, כתשתית לקידום מטרות הארגון דרך קהילות ידע, תגרום לעובדים בארגונך להיות יותר יעילים, גם איכותית וגם כמותית, לאורך זמן.
יצירת קהילת ידע הגדרה לקהילת ידע: קבוצת אנשים עם מכנה משותף, שמקיימת דינאמיקה קבועה ביניהם, במהלכה היא מייצרת ידע ערכי לארגון.
המוטיבציה של הארגון ליצור קהילות ידע מורכבת מהדברים הבאים:
השיתופיות יוצרת השלמה למבנה הארגוני הפורמאלי וכך נוצרים רבדים נוספים של שיתופי פעולה פנים ארגוניים - סוג של מטריצה רב מימדית בה כל אינדיבידואל/צוות בארגון יכול לייצר שיתוף ידע עם אינדיבידואל/צוות אחר. שבירת חסמים ארגוניים טבעיים ויצירת סינרגיה, שיתוף ידע סמוי ע"י דינאמיקה בינאישית יצירת סביבה תומכת ביצירתיות וחדשנות
הפרויקט כדיון בהילוך איטי למעשה, אם ניקח פרויקט טיפוסי, נראה שהוא בעצם מקבץ של דיונים רבים, בין אנשים שונים. בכל פרויקט משתתף מעגל פנימי וקטן של אנשים, וככל שהפרויקט מתקדם, כך גדל המעגל. לאורך התקדמות הפרויקט, מעגל אנשים זה משתף ידע בינו ובין עצמו ומהווה קהילת ידע לרוב הנושאים המקצועיים בפרוייקט. שיתוף הידע יכול להתבצע ע"י העברת מיילים, ביצוע מפגשי פנים אל פנים, שיחות ועידה וכו'. גם המסמכים, המצגות ואבי הטיפוס שהעובדים מייצרים הם תוצר ישיר של אותם דיונים. אותם מסמכים, מצגות ואבי טיפוס הם התוצרים לאותו דיון ארוך, מורכב ומתמשך שמטרתו לאתר את המידע, לזקק אותו ולהביא אותו למצב שבו הוא מקדם את הפרויקט.
תן לוויקי לעשות בשבילך את עבודת הזיכרון אם כן, הערך האמיתי של הוויקי הוא לא להחליף את הדיונים, אלא לזכור אותם. לזכור אותם בצורה טובה הרבה יותר מאשר בראש, על נייר או במסמך. לזכור אותם בצורה כזאת שתהיה קלה לארגון ולשליפה (סימונים, לינקים, חיפוש) ושניתן יהיה לעשות בתוצרים שלהם שימוש (העתקה, הרחבה) עבור האנשים הרלוונטיים בזמנים הרלוונטיים. דיוני עבודה מלאים במידע ובהקשר של אותו מידע לפרויקט/ים. לפעמים ההחלטות המתבצעות בקבוצה נלקחות על בסיס הפרטים הקטנים ביותר, אחרי שיחות וויכוחים ארוכים. אך, ללא תיעוד מספק, שלל הפרטים במידע וההקשר שלו באותה החלטה נשחקים לאחר תקופה לא ארוכה, מה שעלול להביא את הקבוצה לוויכוחים חוזרים ולאיבוד זמן עבודה יקר. אחרי יום מלא דיונים, זוכרים בד"כ רק את הדברים הבולטים, בעוד שהפרטים נשכחים מאיתנו כבר באותו יום עבודה.
ע"י וויקי ניתן לשחזר כל פרט ופרט מהדיון, לא חשוב אם זה היה אתמול או לפני שלושה חודשים. ואם אותו רעיון רלוונטי פתאום אחרי שלושה חודשים, לא צריך "להמציא את הגלגל מחדש", אלא כל פרטי הדיון והוויכוחים והסיבות למה הוחלט כך ולא אחרת נמצאים כבר שם.
כדאי להשתמש בוויקי על מנת לעזור לזכור. כדאי להשתמש בו על מנת להגביר את החשיבות והרלוונטיות של הפרויקטים שלך. יש לשתף בו אנשים רלוונטיים ולנסות לקבל פידבקים בתוך הוויקי מהאנשים הרלוונטיים לפרויקט. והכי חשוב - להשתמש בו כחלק מהמאמץ הכללי לקדם דברים בארגון.
לקריאה נוספת אודות הפוטנציאל החינוכי של סביבות WIKI
הוויקי יכול לשמש כזיכרון ארגוני קצר טווח (מעבר ליכולתו להיות פלטפורמת שימור ידע ארוכת טווח) מתקדם, דרכו האנשים מסוגלים לפתח דיונים טובים יותר, איכותיים יותר ומזוקקים יותר לאורך זמן.
הוויקי, כתשתית לקידום מטרות הארגון דרך קהילות ידע, תגרום לעובדים בארגונך להיות יותר יעילים, גם איכותית וגם כמותית, לאורך זמן.
יצירת קהילת ידע הגדרה לקהילת ידע: קבוצת אנשים עם מכנה משותף, שמקיימת דינאמיקה קבועה ביניהם, במהלכה היא מייצרת ידע ערכי לארגון.
המוטיבציה של הארגון ליצור קהילות ידע מורכבת מהדברים הבאים:
השיתופיות יוצרת השלמה למבנה הארגוני הפורמאלי וכך נוצרים רבדים נוספים של שיתופי פעולה פנים ארגוניים - סוג של מטריצה רב מימדית בה כל אינדיבידואל/צוות בארגון יכול לייצר שיתוף ידע עם אינדיבידואל/צוות אחר. שבירת חסמים ארגוניים טבעיים ויצירת סינרגיה, שיתוף ידע סמוי ע"י דינאמיקה בינאישית יצירת סביבה תומכת ביצירתיות וחדשנות
הפרויקט כדיון בהילוך איטי למעשה, אם ניקח פרויקט טיפוסי, נראה שהוא בעצם מקבץ של דיונים רבים, בין אנשים שונים. בכל פרויקט משתתף מעגל פנימי וקטן של אנשים, וככל שהפרויקט מתקדם, כך גדל המעגל. לאורך התקדמות הפרויקט, מעגל אנשים זה משתף ידע בינו ובין עצמו ומהווה קהילת ידע לרוב הנושאים המקצועיים בפרוייקט. שיתוף הידע יכול להתבצע ע"י העברת מיילים, ביצוע מפגשי פנים אל פנים, שיחות ועידה וכו'. גם המסמכים, המצגות ואבי הטיפוס שהעובדים מייצרים הם תוצר ישיר של אותם דיונים. אותם מסמכים, מצגות ואבי טיפוס הם התוצרים לאותו דיון ארוך, מורכב ומתמשך שמטרתו לאתר את המידע, לזקק אותו ולהביא אותו למצב שבו הוא מקדם את הפרויקט.
תן לוויקי לעשות בשבילך את עבודת הזיכרון אם כן, הערך האמיתי של הוויקי הוא לא להחליף את הדיונים, אלא לזכור אותם. לזכור אותם בצורה טובה הרבה יותר מאשר בראש, על נייר או במסמך. לזכור אותם בצורה כזאת שתהיה קלה לארגון ולשליפה (סימונים, לינקים, חיפוש) ושניתן יהיה לעשות בתוצרים שלהם שימוש (העתקה, הרחבה) עבור האנשים הרלוונטיים בזמנים הרלוונטיים. דיוני עבודה מלאים במידע ובהקשר של אותו מידע לפרויקט/ים. לפעמים ההחלטות המתבצעות בקבוצה נלקחות על בסיס הפרטים הקטנים ביותר, אחרי שיחות וויכוחים ארוכים. אך, ללא תיעוד מספק, שלל הפרטים במידע וההקשר שלו באותה החלטה נשחקים לאחר תקופה לא ארוכה, מה שעלול להביא את הקבוצה לוויכוחים חוזרים ולאיבוד זמן עבודה יקר. אחרי יום מלא דיונים, זוכרים בד"כ רק את הדברים הבולטים, בעוד שהפרטים נשכחים מאיתנו כבר באותו יום עבודה.
ע"י וויקי ניתן לשחזר כל פרט ופרט מהדיון, לא חשוב אם זה היה אתמול או לפני שלושה חודשים. ואם אותו רעיון רלוונטי פתאום אחרי שלושה חודשים, לא צריך "להמציא את הגלגל מחדש", אלא כל פרטי הדיון והוויכוחים והסיבות למה הוחלט כך ולא אחרת נמצאים כבר שם.
כדאי להשתמש בוויקי על מנת לעזור לזכור. כדאי להשתמש בו על מנת להגביר את החשיבות והרלוונטיות של הפרויקטים שלך. יש לשתף בו אנשים רלוונטיים ולנסות לקבל פידבקים בתוך הוויקי מהאנשים הרלוונטיים לפרויקט. והכי חשוב - להשתמש בו כחלק מהמאמץ הכללי לקדם דברים בארגון.
לקריאה נוספת אודות הפוטנציאל החינוכי של סביבות WIKI
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה