דבר המערכת (פברואר 09)

גיליון זה כולו בסימן עופרת יצוקה ושיגרת חירום, תוך עדכון מהנעשה במרכז פסג“ה בימי הלחימה.
בימים אלו כולנו נדרשים בהתנהלות מיוחדת המאפשרת לכל איש מאיתנו ”יציאה“ מהירה ל“נוהל חירום“- השגרה השברירית מחייבת אותנו להערך בהתרעה קצרה לימים אחרים- צפויים ומתכוננים פחות מהרגיל... זה לא קל, אך החוסן שהפגין העורף, ולמעשה -כל אחד מאיתנו, הוא זה שמאפשר את חיי היום יום גם בעיתות מצוקה.
אני מקווה כי נחזור כולנו לימים של שקט, שגרה מבורכת ונינוחה , ימים של בטחון ורגיעה.
”הנה הם באים ימים של שקט
אחרי הרעש הגדול והנורא
אפשר לנוח קצת על המרפסת-לאסוף את שברי הסערה...“
בברכה, ד“ר נאוה גלעד לביא

דבר המנהלת (פברואר 09)

לכל תחום בחיינו חודר כיום האינטרנט ויחד איתו אנו שומעים את המושג -e-learning - למידה מרחוק.
אז מהי למידה מרחוק ומה תרומתה ללומדים ולמלמדים? הלמידה מרחוק מתקיימת בסביבות למידה באינטרנט, באמצעות שיטות לימוד, הנבדלות מהשיטה המסורתית הפרונטאלית, הנהוגה פנים אל פנים. הלמידה מרחוק מחייבת את הלומד לקחת אחריות רבה יותר על הלמידה ועל בניית הידע באופן עצמי. עליו להיות בעל משמעת עצמית ומחויבות אישית להצלחה בלמידה. עליו לשלוט בקצב הלמידה, על השגת חומרי הלמידה, על ביצוע המטלות ועל ההתקשרות עם עמיתיו ועם המורה.
רשת האינטרנט ובתוכה דור מתקדם של יישומי תוכנה, הפכו כלי משמעותי ונגיש ללמידה איכותית, המאפשרת דרכי גישה למגוון מקורות חקר ומידע, לשיטות ולגישות פדגוגיות, וכן מאפשרת שיתוף פעולה בין תלמידים לתלמידים, בין מרצים, כמו גם הדרכה והנחיה מודרכת מרחוק.
גבי סלומון (1998) במאמרו: "החינוך הגבוה לאן?" כותב: " לפתע פתאום ניתן ללמוד כמעט כל דבר מכל מקום ובלבד שיהיו לאדם מחשב ביתי, מודם, קו טלפון... כל שעל התלמיד לעשות הוא להתחבר למקור המידע המבוקש ולהתחיל ללמוד".
מערכת החינוך באשקלון התנסתה בלמידה מרחוק במלחמת
" עופרת יצוקה", חייבים לאמץ דרך למידה זו לא רק בעת מלחמה.
הרבה שאלות עולות ע"י אנשי חינוך בכל הקשור ללמידה "אחרת" לא קונבנציונאלית: מהו מקומו ותפקידו של המורה בסביבה מתוקשבת? מה קורה לחומרי הלמידה בסביבה זו? מהם כישורי הלמידה המתפתחים ו/או המועצמים אצל הלומד בסביבה מתוקשבת? מהי למידה מרחוק? כיצד לומדים ומלמדים בה? מה תפקידו של מנהל בית הספר בתהליך? כיצד כותבים תלב“ס וקובעים קדימויות בתחום? ומה ייחודי לתהליכי כתיבה משולבת טכנולוגיה?
במידעון זה נפתח צוהר ללמידה האחרת וננסה לענות על חלק מהשאלות.
מקווים שהנושא יתפוס תאוצה, במידעונים הבאים נרחיב.
הינכם מוזמנים לשלוח אלינו שאלות, תהיות, הצעות והתנסויות שחוויתם בסביבה החדשה.

מסביבון ל“עופרת יצוקה“

גם היום, השגרה השברירית מאיימת להפוך תוך רגעים ספורים ל“שגרת חירום” המחייבת הישארות בבתים. ימי עופרת יצוקה, חברו לימי חופשת החנוכה וזימנו לנו בעל-כורחנו, את הצורך בלמידה מרחוק, המאפשרת קשר תדיר בין צוותי ההוראה לתלמידים.
מהי למידה מרחוק? למידה מרחוק היא טכנולוגיה מתקדמת לדרכי הוראה בלתי שגרתיים. הלמידה מרחוק מציעה לימוד עצמי מודרך באמצעות מחשב, בעזרת מורה שאיננו נוכח בכיתה ותקשורת אינטרנט. בלימוד זה משוחרר הלומד מכבלי המקום והזמן: הלימוד נעשה בביתו של הלומד, בזמנו החופשי, בקצב המתאים לו, כאשר חומר הלימודים ניתן באמצעות האינטרנט או על גבי תקליטור, ואין צורך להתרוצץ בספריות ולאסוף תקצירים. מורה קורא את עבודות התלמיד ומנחה אותו; אתר אינטרנט מלווה את הקורס וקבוצת דיון מסייעת לליבון נושאים בין הלומדים.
בעת חירום, ניכר הצורך הממשי בשילוב למידה מרחוק במערך הבית ספרי. כבר בימים הראשונים , מרכז פסג"ה לקח על עצמו להוביל את כל תהליך הלמידה: הדרכת צוותי מורים בתוכנת ה"טריידנט", ליווי ותמיכה לבתי הספר. ביתה של מנהלת הפסג"ה, ליביה מרמלשטיין, תיפקד בימי הלחימה כ"חמ"ל": מורים באו ויצאו כדי לרכוש ידע ולהתנסות בתוכנת הטריידנט, שנועדה ללמידה מרחוק ואפשרה קשר ישיר ורציף בין התלמידים היושבים בביתם לבין המורים. קשר זה איפשר עדכונים והתקדמות לימודית אך חשיבותו בקשר תמידי בין המורים לתלמידים ואיפשר למורים לאתר תלמידים במצבי לחץ וחרדה עמוקה ולסייע להם מיידית.
כמו כן האתרים הבית ספריים שימשו ערוץ תקשורת ולמידה דרכו הילדים התעדכנו בתכנים לימודיים (שימות לימודיות במקצועות שונים) ובהודעות שונות, תוך שיח על רגשות ודרכי התמודדות.
כל מדריך פסג"ה לקח על עצמו אחריות על מספר בתי ספר ליווה ותמך באופן פרטני ורציף בפעילות האתר תוך מתן מענה מיידי לצוות המורים.
גם לגיל הרך ניתן מענה ולשימושן של כל גננות אשקלון נפתח ערוץ תקשורת, בו יכלו הגננות לנהל שיח ביניהן ולהחליף ידע ומידע, תוך הבעת תמיכה בין הגננות עצמן והעברת תכנים שונים ללמידת עמיתים.
בימים אלו אנו עובדים על גיבוש נהלי עבודה לשעת חירום, תוך הסקת מסקנות מתפקוד המרכז בימי הלחימה, וזאת בכדי שנוכל ללמוד ולשפר את המענה בימי חירום, ולוואי שלא נזדקק עוד לכך.

הודעה מיהושע קרני

הודעה שקיבלנו דרך הפורטאל

למורי אשקלון ואיזור הדרום
יישר כח על עמידתכם האיתנה במלחמה
גם בעת נפילת הטילים [עדיין נימשכת ]
הימשכתם לעמוד על משמרתכם כמורים והורים
בתקוה לימים טובים
יהושע קרני
יו"ר סניף המורים בבת ים

הזדמנויות למידה בקבוצות קטנות

מה ניתן לעשות עם השעה הפרטנית?

בעקבות רפורמת "אופק חדש" נוספו שעות לימוד רבות לבתי הספר היסודיים. שעות אלה מכונות "השעות הפרטניות". הן מיועדות להוראה-למידה ליחידים או לקבוצות שגודלן אינו עולה על חמישה תלמידים.

"אופק חדש" מדגיש את ההוראה-למידה המכוונת לפרט, את חיזוק הפרופסיה באמצעות התפתחות מקצועית, את השינוי שחל במבנה משרת המורה ואת ההכרה במגוון המשימות שעליו לבצע כחלק מתפקידו (בנוסף להוראה בכיתה בת כשלושים תלמידים ויותר).

שינויים אלה מזמינים את בית הספר לבחון מחדש את האקלים התרבותי שלו תוך מתן תשומת לב לקידום כל תלמיד ותלמידה בהיבטים השכליים (קוגניטיביים), החוש-תנועתיים, התוך אישיים והבין אישיים.

שינויים אלה גם מעשירים את האפשרויות העומדות לרשות המורים להבאת כל תלמיד ותלמידה להישגים הנדרשים (סטנדרטים).

משרד החינוך הוציא לאור חוברת, מטרת החוברת לסייע במימוש האפשרויות שבהוראה-למידה בקבוצה הקטנה.

החוברת מוקדשת למהותה של מסגרת הלימוד בקבוצה קטנה שבה מתקיימת הוראה-למידה בקבוצה בת 2 - 5 תלמידים עם המורה[1]. בחוברת נציג את האפשרויות שהמסגרת מזמנת ואת העקרונות והתהליכים שצריכים להתקיים כדי לממש את היתרונות של המסגרת; נעמוד על תפקידי המורה בהוראה-למידה בקבוצה הקטנה; נבחן דרכי הוראה-למידה בקבוצה הקטנה ואת סוגי השיח בה; נשלב מידע עיוני ותרחישים מהשדה ונציע שאלות לדיון כנקודת מוצא ללמידה של אנשי ההוראה. כדי להעשיר את התובנות והרעיונות שניתן להפיק מהחוברת, אנו מציעים לקיים למידה ודיונים בנושאים הנכללים בחוברת גם במסגרת קבוצתית של צוות ההוראה.

מפקחים ומנהלים יוכלו להשתמש בחוברת להערכת ההוראה-למידה בקבוצה הקטנה כנקודת מוצא להכוונת ההתפתחות המקצועית של המורים; מורי-המורים יוכלו להשתמש בחוברת כחומר עזר בתהליכי הפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה; המדריכים יוכלו להשתמש בחוברת כחומר עזר בהנחיית המורים; המורים יוכלו להשתמש בחוברת לבחינה עצמית ולקידום עבודתם.

ניתן להוריד את החוברת בכתובת הבאה: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Ofek/PedagogiaOfek/horaotlemida.htm




[1] בכל מקום שהשתמשנו בלשון זכר, הכוונה היא גם ללשון נקבה

העשייה במרכז פסג"ה ניסויי אשקלון בזמן "עופרת יצוקה"

שעת חירום מזמנת לכל אחד מאיתנו אתגרים מיוחדים. גם מרכז פסג"ה אשקלון נדרש להיערכות מיוחדת וניסה להפיק את המיטב ונתן מענה גם לצרכים המשתנים בעתות משבר.
בימי שגרה, תפקידו של מרכז פסג"ה לתת מענה להתפתחות מקצועית של עובדי ההוראה ולהטמיע את התקשוב במערכת החינוך העירונית. מרכז פסג"ה מהווה "ככר החינוך המתוקשב, המקום בו מתרחשים: התכנון, ההכשרה, ההנחיה ותהליכי ההטמעה.
בעת חירום, ניכר הצורך הממשי בשילוב למידה מרחוק במערך הבית ספרי. כבר בימים הראשונים , כאשר עיריית אשקלון קיבלה את האפשרות להשתמש בתוכנת הטריידנט ללמידה מרחוק ,מרכז פסג"ה
לקח על עצמו להוביל את כל תהליך הלמידה: הדרכת צוותי מורים בתוכנת ה"טריידנט", ליווי ותמיכה לבתי הספר. ביתה של מנהלת הפסג"ה, ליביה מרמלשטיין, תיפקד בימי הלחימה כ"חמ"ל": מורים באו ויצאו כדי לרכוש ידע ולהתנסות בתוכנת הטריידנט, שנועדה ללמידה מרחוק ואפשרה קשר ישיר ורציף בין התלמידים היושבים בביתם לבין המורים. קשר זה איפשר עדכונים והתקדמות לימודית אך בעיקרו אפשר גם קשר תמידי בין המורים לתלמידים ואפשר למורים לאתר תלמידים במצבי לחץ וחרדה עמוקה ולסייע להם מיידית.
כמו כן האתרים הבית ספריים שימשו ערוץ תקשורת ולמידה דרכו הילדים התעדכנו בתכנים לימודיים
(משימות לימודיות במקצועות שונים) ובהודעות שונות. האתר אפשר שיח על רגשות ודרכי התמודדות.

כל מדריך פסג"ה לקח על עצמו אחריות על מספר בתי ספר , ליווה ותמך באופן פרטני ורציף בפעילות האתר תוך מתן מענה מיידי לצוות המורים.

בקמפוס הוירטואלי של המורים המשרת את עובדי ההוראה נפתח אתר "עופרת יצוקה", ובו רוכזו תכנים שוטפים ועדכניים על פי שכבות גיל לצד אתרים שונים לשימושם של המורים בנושא הלמידה מרחוק, העבודה בטריידנט והתמודדויות במצבי דחק. כמו כן האתר שימש להתעדכנות רציפה בין מדריכי הפסג"ה.

גם לגיל הרך ניתן מענה ולשימושן של כל גננות אשקלון נפתח ערוץ תקשורת, בו יכלו הגננות לנהל שיח ביניהן ולהחליף ידע ומידע, תוך הבעת תמיכה בין הגננות עצמן והעברת תכנים שונים ללמידת עמיתים.

בימים אלו אנו עובדים על גיבוש נהלי עבודה לשעת חירום, תוך הסקת מסקנות מתפקוד המרכז בימי הלחימה, וזאת בכדי שנוכל ללמוד ולשפר את המענה בימי חירום, ולוואי שלא נזדקק עוד לכך.

"עוד נדע ימים טובים מאלה, עוד נדע ימים טובים פי אלף..."

ליביה מרמלשטיין

מנהלת מרכז פסג"ה ניסויי אשקלון


הצעות פעולה בעיתות חירום - לא לחכות לשעת חירום , ההכנות בשגרה

המציאות הבטחונית בה אנו נמצאים היום ויירי הטילים הבלתי פוסק לעבר אזרחי ישראל , מחייבים את מערכת החינוך להיערך למצבי חירום שונים.

בעיתות חירום, כאשר הלימודים לא מתקיימים באופן סדיר כבשגרה, יש להיערך ללמידה מרחוק וליצירת תקשורת עם התלמידים באופן רציף.

בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" ניסינו לראות איפה אפשר לשפר את צורת העבודה לפעם הבא אם וכאשר יהיה משהו דומה .להלן הפקת הלקחים שלנו ,המלצות ודגשים

· ריכוז רשימת המיילים והסלולריים של הצוות החינוכי .

· הכנת רשימת תפוצה מעודכנת של מיילים ומספרי טלפון עדכניים.

· רישום כל תלמידי בית הספר לאתר הבית ספרי ופתיחת פורמים על פי כיתות.

· פרסום מכתב להורים ובו מידע על התארגנות ביה"ס בעת חירום. כמו כן, פרסום כתובת האתר הבית ספרי.

· עדכון יום יומי בעמוד הבית של האתר הבית-ספרי על הגעה או אי הגעה ללימודים והנחיות שוטפות לצוות החינוכי ולתלמידים.

· מדריך הפסג"ה המצוות לבית הספר יצור קשר מיידי עם מנהל בתי ספר לסיוע ותמיכה.

מרכז פסג"ה יעמוד לרשותכם בליווי תמיכה וסיוע ככל אשר ידרש.

ליביה מרמלשטיין

מנהלת מרכז פסג"ה ניסויי אשקלון

יריד תקשוב 2009

מטרת היריד:

לשמש כ"כיכר העיר" – במה להצגת העשייה החינוכית המתוקשבת בעיר, מרכז לשיתוף בידע ולקניית רעיונות חדשים, כר להחלפת מידע, ומעין מגדל תצפית הפורס לפנינו את העשייה החינוכית המתוקשבת בעיר.

לאחר מכן – היריד יעבור לעולם הוירטואלי ויוצג בפורטל לחדשנות חינוכית

http://www.ask-eduport.org.il

לטובת מורי וילדי אשקלון – וערים אחרות בארץ. הפוסטר, הפלייר ומצגת (אם תהיה) שיוצגו ביריד יישלחו גם כקובץ לכתובת המייל של מיכל וייכנסו לספר התקצירים של היריד הפוסטר

השנה אנו מתעתדים לנהל את היריד במתכונת של "מרחב פתוח" – מרחב בו נקבץ את המציגים סביב רעיונות משותפים ונזמן לכל קבוצה "מרצה אורח" המומחה בתחום, כך אנו נעמיק את הידע של כל קבוצה, ונאפשר לה ללמוד וללמד.

באי היריד יוכלו לבחור את "קבוצת השיח" המעניינת אותם ולהעמיק את ידיעותיהם באותו תחום.

פורמט הצגה

הפרוייקטים שייבחרו יוצגו ביריד באמצעות מספר אמצעים משולבים:

1. פוסטר במידות 100 X 70 ס"מ על לוח קאפה. הפוסטר יציג נושאים כגון: הרעיון המרכזי, אופן היישום, הסיפור של הפרוייקט, שימושים אפשריים, הצלחות, לקחים וכו'. שימוש מירבי באמצעים חזותיים – צילומים, איורים, צילומי מסך וכו'. הפוסטר ימסר גם כקובץ אלקטרוני.

2. מצגת ממוחשבת ו/או אתר אינטרנט ו/או כלי web 2.0.

3. פלייר (דפון) המתאר את הפרוייקט, לצורך הפצתו למתעניינים בספר התקצירים של היריד.

4. מוסדות המעונינים להציג את הפרויקטים במליאה (הרצאה בת 15 דקות) ייצינו זאת בדף להגשת ההצעה להלן.

מאפייני הפרוייקטים

1. יישום חדשני של תקשוב בחינוך. (אין הכוונה ליוזמה חינוכית כללית, אלא ליוזמה מתוקשבת בלבד!)

2. הפרוייקט כבר הופעל בשטח (לפחות נוסה)

3. פיתוח של בית ספר/ הגן/ מערכת חינוכית משיקה.

ניתן ואף מומלץ להתייחס לעשייה בזמן המלחמה, ולהציג תהליכי/ תוצרי מלחמה.

ניתן בהחלט להגיש מספר הצעות, אך במקרה של חוסר מקום, חלקם יוצג רק במדיה הוירטואלית.

לוח זמנים (נא להקפיד על הגשה במועד כדי שנוכל להיערך בהתאם ! )

8 מרץ - הגשת הצעה – דף אחד המתאר את הפרוייקט. ראה פורמט בנספח. לשלוח במייל

24 מרץ – תשובה ומשוב למגישי ההצעות .

3 מאי – הגשת החומרים למרכז פסג"ה: פוסטר, פלייר שיכנס לספר התקצירים של היריד.

הפוסטר והפלייר יישלחו גם כקובץ למייל

18 במאי – היריד!